החוק אמנם מסדיר את סדר הירושה אך ישנה התחשבות ברצונו של בעל הקרן, רצונו יבוא לידי ביטוי על ידי קביעת מוטבים ועריכת צוואה. דוגמא טובה לכך היא קרן ההשתלמות. קרן השתלמות עוברת במלואה למוטבים שבעל הקרן קבע. רק במידה ולא נרשמו מוטבים, הקרן תעבור ליורשיו כפי שהם מוגדרים בחוק הירושה. דוגמא טובה עוד יותר היא ביטוח חיים בו משולמים כספים אך ורק למי שרשום כמוטב ללא כל תלות אחרת בחוק. למשל, נולד לכם עוד ילד ולא הוספתם אותו כמוטב? בבוא היום הוא לא יקבל חלק מכספי ביטוח החיים אלא רק הילד הרשום במפורש.

שינויים בסטטוס שלנו לאורך השנים יכולים לשנות את האנשים להם נרצה להוריש את הכספים שצברנו. במידה ולא נעדכן את חברות הביטוח בשינויים וברצונות שלנו בבוא היום אנו עלולים להשאיר ליקירנו סיטואציה משפטית לא פשוטה. למשל, במידה והתגרשתם ובן/בת הזוג הקודמים עדיין רשומים כמוטבים בחיסכון הפנסיוני הם יכולים לטעון שזה היה רצונכם, לפנות לבית המשפט ולנסות להוכיח שמגיע להם לקבל את הכסף למרות הפרידה. בן/בת הזוג החדשים יטענו שהם שאירים ולהם מגיע לקבל את הכספים. יש לכם ביטוח חיים, לא הוספתם את בן/בת הזוג החדשים וילדים שנולדו לכם איתם? הם לא יקבלו אגורה אחת מן הכסף של הביטוח – רק מי שרשום כמוטב. התוצאה עשויה להיות מאבקים משפטיים בין יורשים פוטנציאליים. במקום להוריש שקט נפשי, נוריש ליקירנו תסבוכת משפטית.